הרגל

הרגל
הֶרְגֵּלm. (רגל, v. רָגִיל) 1) habit; ה׳ לשון habit of the tongue, fluency acquired by memorizing. Koh. R. to VI, 9. 2) leading to, occasion for. מפניה׳ עבירה because it offers an occasion for sin. Sabb.I, 3; Pes.30a; 36a; a. e.Ab. Zar.17a ה׳ דבר (euphem.) preliminaries of sexual connection.

Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. . 1903.

Игры ⚽ Нужен реферат?

Look at other dictionaries:

  • הרגל מגונה — הרגל לא נאה, צורת התנהגות לא סימפטית שהשתרשה {{}} …   אוצר עברית

  • הרגל — מנהג, נוהג, נוהל, רגילות, שגרתיות, מעשה שבשגרה, דבר רגי …   אוצר עברית

  • הרגל משונה — שיגיון, שיגעון , מנהג מוזר {{}} …   אוצר עברית

  • הציפורן הקטנה של הרגל — סמל לדבר קטן מאוד וחסר ערך {{}} …   אוצר עברית

  • כוחו של הרגל — כוחה של אינרציה, מעשה שבשגרה {{}} …   אוצר עברית

  • מתוך הרגל — בגלל האינרציה, כמדי יום ביומו, מעשה שבשגרה {{}} …   אוצר עברית

  • נרדמה לו הרגל — הוקהתה התחושה ברגלו עקב אי הספקת דם {{}} …   אוצר עברית

  • פשט את הרגל — נקבע בביהמ ש שאינו יכול לפרוע את חובותיו, ירד מנכסיו {{}} …   אוצר עברית

  • טבע שני — הרגל שאומץ, דבר שבשגרה, תכונה הנרכשת במשך הזמן {{}} …   אוצר עברית

  • נוהג — הרגל, מנהג, שגרה, דרך התנהגות, מערכת מנהגים מקובלים, מוסכמה, מנהג המקום, טבע, נטיי …   אוצר עברית

  • נוהג מחייב — הרגל מושרש על פיו יש לפעול {{}} …   אוצר עברית

Share the article and excerpts

Direct link
… Do a right-click on the link above
and select “Copy Link”